לא
ניתן להגזים בחשיבותה של הזכות להיות מיוצג בבית המשפט על-ידי עורך דין. חשיבותה,
בהגנה על זכויות הפרט במשפט ועל האינטרס הציבורי בתקינותו והגינותו של ההליך
השיפוטי. זכות זו מעוגנת בעיקרי המשפט והצדק הכלליים ובהוראות חוק מפורשות (סעיף
22 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961; בג"צ 515/74 פלוני נ' מפקד משטרה
צבאית חוקרת ואח', כט (2) 169). הזכות קיבלה ביטוי בפסיקה ענפה. יש הרואים בה זכות
בעלת מעמד חוקתי. היא נתפשת כזכות יסוד הנמנית על זכויות יסוד של האדם בכלל ושל
האדם במשפט בפרט (ש' לוין, "פרוצדורה אזרחית: סדרי דין מיוחדים בבתי
המשפט", 54; רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן, נא (5) 375; ת"פ
3120/02 מדינת ישראל נ' אליהו משה רון, ס"ב (2) 724).
לחשיבותה הרבה של הזכות להיות מיוצג ניתן
ביטוי הן בהליך הפלילי והן בהליך האזרחי. בהליך הפלילי, מעוגנת הזכות בדברי חקיקה (כגון
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 וחוק הסניגוריה הציבורית,
התשנ"ו-1995), בפסקי דין ובדברי מלומדים. חשיבותה של הזכות בהליך הפלילי
נגזרת מן הצורך להביא למיצוי האמת ומן העובדה שקיים חשש אפשרי לאובדן החירות (ע"פ
134/89 שמואל אברג'יל נ' מדינת ישראל מד (4) 203; ראה גם: ח' כהן, "על זכויות
הנאשם" הפרקליט כו (תש"ל) 42, 49). כה מרכזית היא הזכות עד כי לעתים מטיל
החוק הפלילי חובה למנות סניגור (בג"צ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל ואח', מט
(1) 661, 662).
על חשיבותה המיוחדת של זכות הייצוג בשיטת
המשפט האדוורסרית בהליך האזרחי נאמר: "הופעה ללא ייצוג עשויה ליצור חוסר
איזון בין הצדדים" ובכך לפגוע בתיפקודה של השיטה (בג"צ 4330/93 פריד
גאנם נ' ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין נ (4) 221). לענין הדגשת חשיבותו
וחיוניותו של תפקיד עריכת הדין במדינה המפותחת המודרנית, ראו: בג"צ 515/74
פלוני נ' מפקד משטרה צבאית חוקרת, כט (2) 169, 174. מתוך הגיון דברים זה נולד
ההסדר בחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972, המאפשר מתן שירותי ייצוג משפטיים לאלה שידם
אינה משגת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה